בעמוד זה: מהן לקויות למידה, לקוי למידה - הגדרה והבחנה, סיכום
זינוק הינו בית ספר פסיכומטרי ללקויי למידה המותאם במיוחד לצרכים שלך – בין אם אובחנת בעבר על פי הקריטריונים של לקויי למידה ובין אם ברצונך בסביבת למידה תומכת וסובלנית שמותאמת באופן אישי לצרכים של לקויי למידה.
חשוב לדעת ולהכיר מה היא לקות למידה הן מבחינת מערכת החינוך הפורמאלית – שכן ההקלות במבחן מותנות בה, והן מבחינת תלמידים לקויי למידה - כדי שיהיו ברורים הרגשות והצרכים המאפיינים קבוצה זאת. לקות למידה הנה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מצהיר כי גדל מספר התלמידים המאובחנים כתלמידים עם ליקויי למידה במערכת החינוך בישראל בכל שכבות הגיל. מספר התלמידים עם ליקויי למידה בישראל נאמד בכ-10% מכלל התלמידים
ה- National Joint Committee on Learning Disabilities - NJCLD, 1994: "ליקויי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות, ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים.
אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית או תנאים חיצוניים - הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה) - ליקויי הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו."
ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של ליקויי למידה היא זו של ה-1994 ,DSM - IV - המדריך לאבחנות פסיכיאטריות של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי, שאבחנותיו מקובלות גם בארץ (Diagnositical Statistical Manual of Mental Disorders). ההגדרה היא אופרטיבית במהותה ומוסכמת על קבוצות רחבות של חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים מקצועיים שונים העוסקים בתלמידים עם ליקויי למידה.
"אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה."
לפיכך, תלמידים עם לקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני תנאים:
- קיים פער של שנתיים לפחות בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.
- קיים פער בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.
א. בתחום הקוגניטיבי
- ליקויים שונים בתחום השפה שאינם נובעים מלקות שמיעה, כגון קשיים במודעות פונולוגית ואורתוגרפית, קשיים בשיום, קושי בקליטת חלקי דיבור מופשטים, מילות יחס, רצף שפתי ועוד
- ליקויים שונים בקשב ובריכוז
- ליקויים שונים בתפיסות החושים, שהנפוצים שבהם הם ליקויים בתפיסה החזותית, השמיעתית, התחושתית והמישושית
- ליקויים בתכלול הבין-חושי, בעיקר בין הערוצים החזותי, השמיעתי והתנועתי
- ליקויים שונים בזיכרון לטווח קצר, בזיכרון הפעולה או בזיכרון לטווח ארוך, בעיקר בערוץ השמיעתי או החזותי
- ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב
- ליקויים שונים בחשיבה, כמו העדר אסטרטגיות למידה יעילות, העדר יכולת ארגונית או חוסר יכולת לשנות גישה ולעבור מעניין לעניין.
ב. בתחום ההתנהגותי בין התופעות ההתנהגותיות המאפיינות תלמידים עם ליקויי למידה: חוסר שקט, תנועתיות יתר, אימפולסיביות, הסח דעת, תגובתיות רבה לגירויים, פרסברציה (חזרתיות), ביצוע איטי של תפקידים ומיומנויות, קושי לציית לחוקים ולכללים, גישה פאסיבית ללמידה וקושי בארגון ובתכנון.
ג. בתחום המיומנויות הנרכשות
- קריאה: ליקויים ביכולתם ללמוד לקרוא ולהגיע לשטף אוטומציה ולדיוק בקריאה או ליקויים ביכולת להפיק מידע ומשמעות מחומר כתוב (ליקוי בפענוח הכתוב יכול להתבטא בהשמטות או בתוספות של צלילים, וכן בסילופים ובהחלפות של צלילים או של חלקי מילים).
- כתיבה: ליקויים ביכולת הכתיבה הבאים לידי ביטוי בכושר הגרפומוטורי ובעיצוב הכתב: כתב יד לא קריא, בעיות בגודל, בכיוון ובמיקום של האותיות, בעיות בשטף הכתיבה, בקצב וכן קשיים בארגון הדף.
- כתיב: שגיאות בגלל סיבות פונטיות והומופוניות, שגיאות ברצף, השמטת אותיות, הוספת אותיות, סיכול אותיות ועוד.
- הבעה בכתב: קושי לבטא ידע ורעיונות באמצעות הכתיבה, כמו חזרתיות יתר, משפטים קטועים, קושי בבניית רצף מתפתח של רעיונות ועוד.
- מתמטיקה: ליקוי ביכולת להבין את שפת המספרים, את המשמעות הסדרתית והכמותית של המספר ואת המשמעות של היחסים הסדרתיים והכמותיים בין המספרים, ליקויים בביצוע מניפולציות חישוביות מתאימות וליקויים ביכולת לפתור בעיות מילוליות.
ד. בתחום ההסתגלות הרגשית והחברתית לחלק מהתלמידים עם ליקויי למידה יש קשיים רגשיים וחברתיים, בעיקר בתחומים האלה:
- תגובות רגשיות לקושי ולכשלון חוזרים ונשנים
- בעיות שהן חלק מהסינדרום עצמו: קושי במיומנויות חברתיות בין-אישיות עקב חולשה בהבנת רמזים ודקויות בערוץ התקשורת המילולית והלא מילולית, כגון קושי להבחין ולפרש הבעות פנים, נוקשות וחוסר יכולת להסתגל למצבים חדשים, קשיים בהבחנה בין עיקר לטפל, חוסר יכולת לדחות סיפוקים ועוד.
חשוב לציין כי לא כל הקשיים מופיעים תמיד יחד. מדובר בתופעה הטרוגנית באופייה, העשויה להתגלות בתחומים שונים, בדרגות חומרה שונות, עקב סיבות שונות, בצורת ביטוי שונה ובגילאים שונים. ההטרוגניות באה לידי ביטוי גם בתוך הפרט: התלמיד מתקשה בחלק מהתחומים ומצליח בתחומים אחרים. כמו כן הוא עלול לגלות קשיים באותו תפקוד בזמנים שונים ובתפקודים שונים.
